מאמרים
גיוס עובדים
זכויות עובדים
חיפוש עבודה
חשיבה חיובית
יומנו של מובטל
יזמות
כספים ופיננסים
מבחן גרפולוגי
מנהיגות
מקום עבודה
ניהול עובדים
עבודה בחו"ל
קורות חיים
קריירה
ראיונות עבודה
תורה פרנסה ויהדות
פרסום
   מה לא מלמדים אותך בביה"ס למינהל עסקים
לחץ להגדלה
היום, כשהעולם הפך גלובלי, תזזיתי ותחרותי יותר, מנהלים מגלים שהבעיות הפכו גם הן להיות מורכבות ומסובכות מכדי לקבל מענה שלם ע"י עולם תוכן אחד. כך קרה שהתובנה המסורתית של "כל אחד בתחומו" - נזנחה מאחור...

מאת: ענת כהן/ מקרו-מנג'מנט
פורסם: 24/11/09 22:14

מה לא מלמדים אותך בביה"ס למינהל עסקים?

 

עד לפני עשורים בודדים ציפו מן המופקדים על ניהול עובדים
להתמקד בדיסיפלינות  הגזורות מן הסילבוס בבתי ספר למינהל עסקים:  אסטרטגיה, מימון, שיווק, פרסום, מיתוג, מו"מ וכיו"ב. המושג "דיסיפלינה" מקפל בתוכו מלכתחילה  את הרעיון של משמעת/גבולות/צייתנות/ותיחום. הציפייה היתה שכל אחד יתמחה ויתמקד במה שהוא יודע הכי טוב לעשות ולא ידחף את אפו לתחומים לא לו. היום, כשהעולם הפך גלובלי, תזזיתי ותחרותי יותר, מנהלים מגלים שהבעיות הפכו גם הן להיות מורכבות ומסובכות מכדי לקבל מענה שלם ע"י עולם תוכן אחד. כך קרה שהתובנה המסורתית של "כל אחד בתחומו" - נזנחה מאחור.
 
התפיסה הרווחת היום מצדדת דווקא ב"לפתוח את הראש", וכשמדובר במנהלי ארגונים הרי שהרעיון הזה מקבל משנה-תוקף. בשל העומס הקוגניטיבי – רגשי שמוטל על מנהלים דרך קבע הרי שהם נוטים להסתמך בעיתות משבר דווקא על הפרדיגמות המוכרות להם ועל דפוסי החשיבה ששירתו אותם בעבר. בעיקרון תהיה זו אסטרטגיה אנושית נבונה שהרי בשעה קריטית של  משברים, האוטומט הוא להישען יותר על הידוע במקום להמציא פתרונות חדשניים, תהליך שכרוך בניסוי וטעייה. ואולם, בעידן תחרותי דינאמי  אשר מחייב גמישות מחשבתית מרבית ודפוסי פעולה אדפטיביים - אותה חשיבה רציונאלית-ליניארית שאליה הורגל המנהל   עלולה לצמצם את דעתו, לקבע אותו, ולכרסם בסופו של יום בתוצאותיו העסקיות.
 
מנהלים שמבינים את הקושי להתיר חיווטים קיימים במח, ומפנימים את הקריטיות של המחשבה הוורסטיליות-אדפטיבית בעולם העסקי המודרני מקפידים על "התעמלות מנטאלית" ומשגרים את עצמם ואת חבריהם ללמוד ולרכוש דיספילינות מעולמות תוכן זרים ("מופרעים" כמעט) לתכנים המסורתיים הנלמדים בבתי הספר במינהל עסקים.
 
יצאנו לשטח במטרה לבחון אלו מקצועות חדשים  ומיומנויות מקצועיות "זרות"   מומלצות למנהל המודרני ומה הוא יוכל להפיק מהן לא רק למען האיזון האישי שלו – אלא בעיקר כדי לטייב את הביצועים העסקיים שלו בארגון.
 
אדם בק מנכ"ל קבוצת UNIT  שולח את המנהלים ללמוד תיאטרון.
 
בק: כישורי משחק ותיאטרון תומכים באופן הדוק בתורת הניהול המודרנית. עצם היכולת שלך כמנהל להיכנס ולהיטמע בתוך דמות אחרת משפרת אוטומטית את היכולת להיכנס לנעליהם של מתחרים – לקוחות – עובדים או ספקים למשל ולהבין במהירות את הצרכים הפסיכולוגיים הדקים ביותר של אותם גורמים. עצם ההבנה הזאת תקל על המנהל להגיע איתם להסכמה ולעבוד איתם בסינרגיה. כישורים דרמטיים שכרוכים גם בעמידה מול במה מטייבים את הייצוגיות של המנהל. באופן טבעי כשהוא נדרש לעמוד מול גורמים שונים בארגון ומחוצה לו ולהעביר את המסר שלו באריזה מובנת, ברורה, ומשכנעת שתותיר אימפקט של ממש אצל השומעים. תורת המשחק תסייע למנהל להשתכלל גם בכיוון הזה
.
ישיבות הנהלה, אגב, הן דוגמא למיני-דרמה שבה המנהל מתפקד גם כשחקן וגם במאי. כולם משחקים שם משחק, אבל מנהל שמתרגל תיאטרון ולומד משחק באופן מקצועי נהנה במעמד הזה מיתרון לא מבוטל : הוא ידע הרבה יותר טוב להשתמש באינטונציות, שפת גוף, וטיימינג מתאיםכדי למשוך בחוטים בצורה האופטימאלית ביותר ולהפיק  מן הישיבה ומן המשתתפים בה את המקסימום.
 
היבט נוסף  שיוצא מורווח ממנהל שמצויד בכישורי דרמה נוגע לכל מה שקשור בניהול מו"מ. במו"מ ישנם מצבים  מובנים שבהם הנושאים ונותנים  נדרשים לשחק אותה אדישים או רגועים כשהם בפנים לחוצים ומתלהבים. לפעמים הם צריכים לבטא כלפי חוץ את התחושה שהם 'נעלבו' כביכול או שהם כועסים (כשבעצם דעתם מיושבת לחלוטין בינם ובין עצמם) כדי להשיג נקודות ולזכות בסעיפים קריטיים שמשרתים את האינטרס של הארגון. היתרון הזה ישתקף  כמובן גם פנימה מול עובדים. מנהל – שחקן יידע להפעיל כמשחק רגש של "כעס" באופן מלאכותי כדי לייצר סדר, משמעת, בקרה, ומתח  של עשייה אצל כפיפיו.
 
אבל התועלת המרובה ביותר של מנהל עם מיומנויות משחק מונחת ביכולת  שלו לזהות במהירות את הרגשות שמפעילים אותו עצמו ולשלוף במהירות ובגמישות מתוך רפרטואר הרגשות שהוא יודע לשחק את הרגש המתאים ביותר להפעלת האנשים סביבו. האדפטציה המהירה הזו של זיהוי המצבים ובחירת הרגש המתאים חיונית היום למנהל המודרני והיא ללא ספק משפרת את הביצועים התחרותיים  שלו.
 
רחל מלנקי, מנכ"ל מטב שולחת את המנהל ללמוד רפואה משלימה
 
העוסקים במקצועות הרפואה המשלימה רואים מולם את האדם ולא את המחלה. בהתאם לכך, מנהלים שיאמצו תפיסת עולם כזו [דרך לימודי הומיאופתיה  למשל] ידעו לתפור את סט התפקידים שממקסם  את יכולותיו האינדיבידואליות של כל פרט ופרט בארגון – במקום להטיל פתרונות אחידים המחלקים את האנשים למשבצות טורים ושורות
.
איזון כמפתח להשגת בריאות טובה הוא רכיב בולט אחר  במקצועות הרפואה המשלימה שניתן להחילו אחד לאחד בארגונים. מנהל שיטמיע את תפיסת העולם הזו ידע לאזן  טוב יותר למשל בין ביקורת ותמיכה: מול עובד שפישל למשל -הוא יפעיל מנגנוני בלימה על הביקורת שלו וידגיש לצידה בפני הכפיף את חזקותיו האישיותיות.
ההתמודדות עם עובדים קשים, עובדים זוללי אנרגיה, אאוטסיידרים, או חריגים תהיה גם היא נוחה יותר למנהל שלמד את אחד ממקצועות הרפואה המשלימה. בדיספילינות הללו רואים הרבה פעמים את המחלה כ"ברכה בתחפושת" ומנסים להפיק ממנה את הכוח שטמון בה. מנהל כזה ידע להכיל הרבה יותר טוב "עובדים קשים", לגלות כלפיהם סבלנות וסובלנות. הוא גם יחפש להתמיר את תכונותיהם הבעייתיות  לתועלת הארגון.
 
ד"ר אביגדור רימר – ראש החוג לפסיכולוגיה במכללת הגליל המערבי: שולח את המנהלים ללמוד בישול.
 
 
רימר: בישול הוא מקצוע שמלמד אותך אורח רוח  וסבלנות. אתה לא יכול להכריח את התבשיל "להסתדר בשלשות" או "להתיישר" לפי הקצבים שלך והתורה ה\ו תהיה יעילה במיוחד למנהל שרוצה הכל 'כאן ועכשיו'.  בישול ילמד גם  אותך המנהל להעיז וללכת עם האינטואיציה. אמנם אתה מסתמך על מתכון ועל הוראות מפורשות קשיחות אבל באיזה שהוא  שלב לומדים להתנתק מהמרשם הסדור  וללכת עם תחושות הבטן ועם החושים. ההתחככות עם המטבח טובה מאוד גם למנהלים שמגיעים מעמדת שליטה וכוח. הרבה פעמים ליבם של אלו האחרונים גס בעובדים שמאיישים את המקצועות הפשוטים. עבודה במטבח תלמד אותם לתת כבוד יותר  לעובד הקטן (לשומר בשער,למנקה, לקלדנית) ולראות את הערך בעשייתם
.
 
דרך הכנת תבשילים לומדים גם בין השאר לא לסבך תהליכים ולדבוק בהכנת ארוחה פשוטה יחסית. הרבה פעמים תבשיל שנערך במינימום מאמץ ובמינימום משאבים עולה בטעמו באיכותו וביתרונותיו התזונתיים על פני תבשיל מורכב, מסובך ויקר. האלגוריה לזירת הניהול ברורה.
 
יורם עינב – מנכ"ל חמישה נגרים שולח את המנהלים ללמוד ייעוץ ארגוני.
 
עינב: מנהל שילמד  ייעוץ ארגוני יקבל את התשואה הטובה ביותר על ההשקעה.כמנהלים אנו מקדישים 5% ממשאבנו לבניית אסטרטגיה עסקית ו-95% מן הזמן כדי ליישם אותה בשטח – כאשר היישום הזה קשור באופן הדוק עם העובדים, תלוי בהם וברצונם הטוב. למידה של ייעוץ ארגוני או פסיכולוגיה ארגונית תעניק למנהל התבוננות אחרת על הפן האנושי. הדיסיפלינות הללו  יסייעו להבין איך הארגון פועל ואיך פתולוגיות מתהוות בו. מנהלים רבים מדי רואים את עצמם מחויבים לשורה התחתונה, לתוצאות המספריות, ושוכחים להתמקד באנשים שלהם אבל כאן בדיוק מונחת האפשרות לבידול  בעולם שנעשה מאוד תחרותי. כל המנכ"לים לומדים את אותם תכנים עסקיים בבתי הספר למינהל עסקים: טכנולוגיה, מימון, הכנת תוכנית עסקית, שיווק, מיתוג, וכיוצא באלו. אבל אלו הם מודלים שניתנים לחיקוי ולהעתקה. לעומת זאת טיפוח המשאב האנושי והבנתו היא מודל שבלתי אפשרי לחקותו ודווקא ממנו יגיע ה-BREAK של העסק. רווח נוסף  מן המקצוע הזה הוא היכולת של המנהל לדעת מה לדרוש מיועצים שיגיעו אליו, איך להעריך אותם, ולהבין בדיוק את מטרת התהליכים שהם מפעילים- תהליכים שברוב המקרים צורמים לו ומקשים עליו  בשלבים המוקדמים
.
 
משה שנקר – מנכ"ל קבוצת P2P-SUPPORT שולח את המנהל ללמוד אומנות לחימה.
 
 
שנקר: תחומי תוכן רבים מציעים מגוון השתלמויות  למנהלים. המגבלה הגדולה שלהם מונחת בכך שהמנהלים נוטים לזנוח את כל הדברים החכמים שנלמדו שם עם חזרתם  לארגון - שכן הנורמות שהשתרשו בארגון חזקות יותר מתובנות חדשות שנלמדו בסדנא כזאת או אחרת. לעומת זאת מנהלים שמתאמנים באומנויות לחימה מטעימים לתוך גופם ונפשם כישורים שניתנים ביתר קלות ליישום בארגון כמו  למשל התמודדות עם קונפליקטים עסקיים ופנים-ארגוניים
.
העולם העסקי גדוש התנגשויות של אינטרסים וקונפליקטים. אומנויות הלחימה מעודדות סוג מאוד מתוחכם של התגוננות ומאבק. כאשר תוקפים מנהל, האוטומט שלו על פי רוב יהיה להגיב  בצורה מבוהלת ולא ממוקדת או לחילופין לבלום את התקפת היריב ולחפש את השמדתו. אומנויות הלחימה, [כמו אייקידו למשל] מציעות חלופה חכמה יותר:  לנטרל את ההתקפה ובו זמנית לשמור על שלמות התוקף [כך שתוכל להמשיך ולעשות איתו עסקים  בעתיד]. תועלת נוספת שיכולה לצאת למנהל מן הדיסיפלינה  הזו  באה לידי ביטוי בפיתוח גמישות מחשבתית והימנעות מדוגמטיות. מנהלים  נדרשים היום יותר מבעבר  לשמור על היכולת לעבור במהירות וצורה חלקה מאופן פעולה אחד לאחר. [באומנויות לחימה זה מתבטא בכך שאם מטרתך להטיל את היריב ולרתק אותו ודרך פעולה אחת לא מצליחה אתה לומד  לעבור במהירות ובצורה חלקה לאופן פעולה אחר].
דוגמות  נוקשות וחשיבה סכמאטית עשויות להפריע למנהל להסתגל לתנאים של מציאות משתנה ולזהות הזדמנויות עסקיות.
יתרון נוסף שמנהלים יפיקו מלמידה של אומנו לחימה  טמון  בהנעת הכפיפים או השותפים העסקיים על בסיס כיווני הפעולה של אלו האחרונים . מנהלים מגלים שכפיית דרכם שלהם על  הארגון או על השותפים מתחוורת  כבלתי יעילה, ושיש לה אפקט מוגבל ביותר. אומנויות הלחימה מלמדות את המנהל לזהות את האנרגיות ואת כיווני הפעולה של הסובבים אותו, להצטרף לתנועה שלהם ולהוביל אותם במינימום התנגדות למקום שאליו שאך מלכתחילה.

 

באדיבות ענת כהן

http://www.macro-management.co.il

 

   תגובות  (0) הוספת תגובה
 
© Copyright 2007. All Rights Reserved. לימודי תעודה מטפלת פיתוח אתרים מפת אתר Designed by scoopsites.net